החוב הסופי – פפר וינטרס

החוב הסופי – פפר וינטרס
הוצאת ספרות שנוגעת

*הסקירה עלולה להכין ספויילרים על הספרים הקודמים בסדרה**

בחיים לא קראתי ספר כל כך לאט כמו בספר הזה.
שבוע.
שבוע שלם סחבתי את הקריאה ובגלל סיבה אחת ברורה, פחדתי להעביר את הדפים.
פחדתי לגלות מה צופה לי ההמשך.
בא לי לצרוח לכם שתקראו את הסדרה הזאת, כי אם לא תקראו אותה אתם לא יודעים מה אתם מפסידים.

"להצמיד לרעשים סיפורים טרגיים, זו דרך בטוחה להרוס את עצמך כשהם מכריחים אותך לעשות משהו אכזרי כדי לשרוד, ניילה."
(ציטוט מתוך הספר)

ניילה וויבר –
ברגע אחד ניילה בטוחה שהיא הצליחה, שהם הצליחו.
שהם יצליחו לברוח ולהשמיד את ירושת החוב ואת החוב הסופי.
ג'תרו מחזיר את ניילה חזרה לאחוזה ומבטיח לה שבקרוב הוא יחזור, יחזור לעשות סוף לחוב הסופי שמאיים על ראשה.
אך ברגע אחר, ברגע בו ניילה נשלחת חזרה לאחוזה, היא נלקחת משם.

"מצאי עוגן. החזיקי בו קרוב. אם זה מה שתעשי, הכול יהיה טוב."
(ציטוט מתוך הספר)

היא זוכה להכיר את אפריקה מקרוב,
היא מתמודדת עם החוב שרוצה להשים חוב לחייה.
אך ניילה כמו ניילה – לא מוכנה לוותר.
היא נאחזת בכוחות האחרונים שעוד נותרים לה ונלחמת על חייה.
היא מתפללת בכל לילה שג'תרו הוק יגיע להציל אותה.
"אמרתי שאני אוהב אותה.
הוכחתי שאני אוהב אותה.
נדרתי לאהוב אותה לנצח.
אבל ירושת החוב הייתה חזקה מדי."
(ציטוט מתוך הספר)

ג'תרו הוק –
אלוהים,
מה שהגבר הזה מוכן לעשות למען האהבה.
ברגע שג'תרו מבין שניילה נלקחה לאפריקה הוא משיב מלחמה.
הוא מוציא את כל התותחים הכבדים ונלחם במה שעוד נותר לו.
הרגש שלו לניילה הניע אותו קדימה ודרבן אותו הלאה.
בכל ספר התאהבתי בו עוד יותר, אך בספר הנוכחי ג'תרו הוק שבה את לבי.
הוא נלחם במשפחה שלו, בחובות, בירושת החוב, בשנאת החינם, בכסף כדי להציל את האישה שלו.
האישה שהוא אוהב.

בריאן הוק –
סביר להניח שאם לא הייתי כותבת את הסקירה שלי בפייסבוק, הייתי מקללת אותו ומאחלת לו את כל "הברכות" שאפשר לאחל.
לא הייתה דמות ששנאתי יותר ממנו.
הוא השטן.
בכבודו ובעצמו.
אך לרגע אחד קטן, פצפון הוא גרם לי לרחם עליו. לנסות להבין אותו.

"את לא יודעת איך לחיות כאן מיום שנולדת.
את לא יודעת איזה משחקים פסיכולוגיים סבלנו ותחת איזה איומים שלא נזקקו למילים גדלנו."
(ציטוט מתוך הספר)

כשבני משפחת וויבר הצטרפו למלחמה הם הוכיחו לי כמה משפחה זה דבר חשוב ונאמן.
הם יעשו הכול בשביל להציל ניילה.
אהבתי אותם, שנאתי אותם וחיזקתי אותם.

"הוא מזג אל גרוני את העבר והעתיד וכתב מחדש את ההיסטוריה כדי למחוק את כל מה שקרה."
(ציטוט מתוך הספר)

זה המשפט המדויק שלי לתאר את הספר האחרון לשאר הספרים בסדרה.
במהלך הקריאה שלי השתתפתי במספר דיונים שחזרו על עצמם, אני עדיין נמצאת באותה הגרסה,
לא לקרוא את הסדרה הזאת ברצף!
סביר להניח שאם אני הייתי קוראת שבעה ספרים במכה הייתי פורשת ומתחרפנת, אבל זאת אני.
כשקוראים את הסדרה הזאת עם הפסקה בין ספר לספר, אפשר להבין את הדמויות, להתחבר לעלילה, לנסות לפתח אותה בראש ולדמיין אותה מול העיניים.
זה לא סוד שאני קריפית של ספרי אופל.
זה לא סוד שאני חושבת שפפר ויטרנס היא סופרת בחסד עליון!
היא משוגעת, מטורפת וזה מה שמיוחד בה.
היא לא מפחדת לכתוב את מה שהיא מדמיינת בראש.
על פפר נאמר שהיא כותבת בשביל עצמה ולא בשביל מה שהקוראים שלה רוצים לקרוא.

אז תעשו לי ולעצמכם טובה, ולכו תקראו את הסדרה הזאת!

הלביאה הלוחמת – א'+ ב' – שרון חיון גינת 

הלביאה הלוחמת – א'+ ב' – שרון חיון גינת

הדואט הזה יצא לפני תקופה ארוכה, חיכיתי איתו עד עכשיו.
למה לא קראתי אותו עד היום? מהרבה סיבות.
העיקרית, כי משהו עצר אותי. משהו פנימי אמר לי לא לקרוא אותו.
ואז התחלתי… ויש לי המון מה לומר עליו.

"אוסקר ווילד אמר פעם: "הדרך היחידה להיכנע מפיתוי, היא להיכנע לו."
(ציטוט מתוך הספר)

אלה – 🐆הלביאה הלוחמת – 🐆

מגיל קטן כל מה שאלה זוכרת נחקק עמוק בראשה.
יש לה מוח מטורף וראש חריף במיוחד.
היא יודעת מה היא רוצה מעצמה ולא מוותרת. היא לא מוותרת לעצמה או לסביבה שלה.
היא דעתנית וחריפה ורוב הפעמים היא לא טועה.
ביום שאלה קיבלה את חייה, היא מאבדת את חיי אמה אשר מתה בלידתה.
אך המוות של אמה לא עוצר אותה ובעזרת יומנים היא מצליחה לחיות אותה.
היא יכולה לראות אותה מולה, לשמוע אותה ולהרגיש אותה.
בילדותה היא גדלה עם אביה ושלושת אחיה הגדולים.
אך כשהיא בת עשר בלבד, היא מאבדת אותם באירוע טרגי שמצלק אותה.

אלה חוזרת לחיים בגיל שלוש עשרה. אך שלא תטעו לרגע, הדרך לא קלה. היא מלאה בפיתולים וקשיים.
אך הזיכרונות נמצאים איתה.
כשהמוח החריף שלה אינו מסוגל לשאת עוד, הוא מנתק אותה.
היא בורחת לעבר בעזרת דמיון.

"קוראים למצב הזה 'ניתוק'. זה סוג של תרגיל שהמוח שלה עושה. הוא פשוט מנתק אותה מההווה ומחזיר אותה אל העבר."
(ציטוט מתוך הספר)

אלה גאון. גאון שגורם להרים גבה ולתהות האם זה אמיתי.

מיד אחרי הצבא אלה אוזרת את חייה במספר מזוודות ועולה על מטוס לעבר התחלה חדשה. או שלפחות ככה היא מספרת לעצמה.
היא מגיעה לניו יורק, (עיר החלומות שלי) ונכנסת לתוכנית 'סטודנט חוץ' אשר משלבת לימודים ומשרה בתור מתמחה באחת החברות הגדולות בעיר.
אלה מתקבלת כמעט מיד.
אומנם ניו יורק היא התחלה חדשה עבורה, אך אלה נושאת תוכנית בתקווה שברגע שהיא תתחיל את חייה בניו יורק, התוכנית שלה תצא לפועל.
תוכנית אותה היא מתחננת מספר שנים בתקווה שליבה יצליח להיות שוב שלם.

"הוא מספיק חזק כדי להילחם בכל העולם. הוא השליח, המלאך, הלוחם החזק ביותר. ראיתי את זה במבטו כבר בפעם הראשונה שבה ראיתי אותו.
וזה מה שהבהיל אותי."
(ציטוט מתוך הספר)

אנטוני – האריה האגדי.

הוא איש עסקים. כזה שגורם לחום הגוף לעלות, למוח לנזול וללב לפעום.
אנטוני הוא הבעלים של חברת מטריקס 6, חברת אחזקה הגדולה ביותר.
יש לו הכול מהכול ואין דבר או אדם שיכול להגיד לו לא.
עובדי החברה מפחדים ממנו, המתמחים שלו רועדים ממנו, הנשים שלו סוגדות לו, המשפחה והחברים שלו מעריצים אותו.
לאפשר להבין כל אחד ואחד מהם.
הוא לא מתפשר ומבקש מעובדי החברה שלו לא פחות ממושלם.
רוב המתמחים בחברה לא מחזיקים מעמד כי ביום, בשבוע או בחודש הראשון הם כבר אינם.

אחרי לילה סוער בין הסדינים אנטוני יוצא לריצה בפארק.
אך כשהוא מגיע הביתה, הוא מגלה שהנייד שלו אבד.
כשהוא מחייג אל הנייד עונה לו בחורה צעירה שמבשרת לו שמצאה את הנייד שלו.
כשהוא מגיע לקחת את הנייד שלו הוא פוגש את הבחורה היפה ביותר.
בחורה אשר כמוה לא ראה מעולם.
מסביבה יש הילה שמאירה אותה, כשאנטוני פוגש אותה הוא עצמו בהלם.
בשנייה שהיא מביטה בו, משהו בה כובש אותו.

דבר לא הכין את אנטוני אל הבוקר בשבוע שאחרי, אותו בוקר בו הוא פוגש את אלה.
הבחורה החדשה אשר התחילה התמחות אצלו בחברה.
כשהוא נכנס אל מוקד החברה ופוגש בה לראשונה המילים נגמרות לו.
אלה המתמחה מישראל היא לא אחרת משאר אותה הבחורה שמצאה את הנייד שלו וגרמה לראשו להסתחרר.

הסיפור של אלה ואנטוני רק מתחיל…
הם נאלצים להתמודד עם שקרים, אהבות, הגנות, נשים, זיכרונות ועוד אין ספור התמודדויות.
לכל אחד מהם עבר משלו,
לכל אחד מהם זיכרונות שגרמו להם להשתנות ולראות את החיים בצורה אחרת.

לסיכום…
למרות שהסקירה שלי קצת ארוכה, כתבתי על קצה המזלג, כי אין מספיק מילים לתאר את הדואט הזה.
הלביאה הלוחמת. כן, אלה היא בהחלט לוחמת.
היא נלחמת בעבר ובעתיד.
יש לה ראש מבריק ומיוחד שהרבה פעמים גרם לי להרים גבה ולנסות לתהות האם זה אמיתי.
הסיפור נכתב מנקודות מבטם של אלה ואנטוני.
דמויות המשנה לקחו חלק בלתי נפרד מהעלילה ותרמו לה מאוד.
יש לציין ולשבח את הכתיבה המופלאה של הסופרת.
אם לא הייתי יודעת, סביר להניח שלא הייתי מעלה על דעתי שמדובר בספר ביכורים של הסופרת. על אחת כמה וכמה שעברית היא לא שפת האם שלה. כן, זה כתוב בסוף הספר.
שלא תטעו,
הדרך שלי עם הדואט הזה לא הייתה קלה.
חלק א' –
הצלחתי להתחבר לעלילה רק ב 53%. העבודה שהסופרת חזרה מספר פעמים על כמה שאלה יפה, מיוחדת, מושלמת וכו' התישה אותי.
כן, הבנתי שזה חלק מהעלילה וצריך לקרוא את חלק ב' בשביל להבין, וזה נכון. באמת צריך. אך עדיין הרבה פעמים זה עייף אותי.
אך ברגע שעברתי את המחסום של 53%, העלילה תפסה את עצמה ומצאתי את עצמי נהנית ונשאבת לעלילה.
חלק ב' כתוב טוב יותר מהספר הראשון ויכולתי להרגיש זאת בעלילה ובצורת הכתיבה.

עד כאן,
נתראה הספר הבא.
Xoxo

שעת האפס – לילי סיינט ג'רמיין

שעת האפס – לילי סיינט ג'רמיין
הוצאת U ספרות שנוגעת

**הסקירה עלולה להכיל ספוילרים על סדרת האחים ג'יפסי**

"גזלו את תמימותה. רצחו את אביה.
לפני שש שנים, ג'ולייט פורטלנד הותקפה באכזריות ואז נזנחה לגסוס בידי האנשים שעליהם סכמה יותר מכול. אותם אנשים שרצחו את אביה וגזלו את תמימותה. האחים ג'יפסי.
עכשיו היא חוזרת.
והיא תדאג שהם ישלמו על כך.
תשלום אטי. כואב."
(ציטוט מתוך הספר)

מהרגע שהספר הזה יצא משכתי את הרגע,
לא רציתי לפתוח אותו.
למה? אין לי תשובה.
האמת, שפשוט פחדתי לגלות מה יש בתוכו.
סדרת האחים גרמה לי לעצור את הנשימה ויותר מפעם אחת.
תהליך הנקמה של ג'ולייט הותיר אותי חסרת מעצורים.
סדרת האחים ג'יפסי ריתקה אותי, כבשה אותי.
ואז הוצאת ספרות שנוגעת הפתיעה אותי.
הספר השמיני בסדרה יצא.

כשקראתי את שבעת הספרים לא האמנתי שארגיש כמו שהרגשתי כשקראתי את הסדרה הזאת.
הסדרה הזאת חלחלה לתוכי.
ג'ולייט גרמה לי להבין מי נקמה ואיך נוקמים.
יכולתי להבין את המניע שלה ואת דרך הפעולה שלה.
אהבתי את הדמות שלה, את החוזק שלה, נפשי ופיזי כאחד.
יכולתי לראות את המטרה שלה ואת מה שהיא רצתה להשיג.

"התחלנו בשני מקומות שונים לחלוטין, אבל הדם שלנו הוביל אותנו בדיוק לאותו המקום:לכאן."
(ציטוט מתוך הספר)

שעת האפס –

אחרי הדרך הארוכה בה ג'ולייט נקמה את נקמתה ודאגה שכל האחים ג'יפסי ישלמו את חובם על האכזריות בה גבו את תמימותה, היא ראתה מחדש את ג'ייס. אהובה משכבר הימים.
הסיפור מחולק לפרקים של ג'ייס וג'ולייט.
יכולתי להרגיש את המלחמה שלהם ואת יצר ההישרדות שלהם.
הרגשתי את המלחמה שלהם בזיכרונות, בכאב, ברצון ליצור זיכרונות חדשים.
יצר הנקמה של ג'ולייט נרדם כשהזיכרונות והכאב שלה השתלטו על חייה.
הם נרדפו על ידי אחיו של דורנן ויתר האחים ג'יפסי.
יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, דקה אחרי דקה.
הם היו חשופים. בלתי מוגנים.
למרות יתר ההבטחות של היחידה שאמורה לשמור עליהם, הם מוצאים את עצמם נרדפים.

"משהו קרה לך," היא אומרת בלי אוויר בין נשיקה לנשיקה, "ואתה תגיד לי מה.
אולי לא היום. אולי לא בזמן הקרוב. אבל ג'ייסון, אתה תגיד לי."
(ציטוט מתוך הספר)

שעת האפס מראה את יחסים של ג'ולייט וג'ייס. את המלחמה שלהם עצמם על הזוגיות שלהם כשהם שניהם לא יודעים האם הם יראו את המחר.
כל אחד מהם נלחם את המלחמה שלו ויחד הם נלחמים במלחמה ובנקמה שג'ולייט נקמה.
ראיתי את הכאב והייסורים שכל אחד מהם עברו וחווה, וראיתי את המלחמה שלהם על הזוגיות ואהבה.

"תן לי את החשיכה שלך. תן לי אותה ואני אתן לך את שלי.
אני בחיים לא אתרחק ממך."
(ציטוט מתוך הספר)

כל כך התענגתי על הסדרה המטורפת הזאת שהספר השמיני הגיע כמו סוכרייה מתוקה.
הוא סגר את הסדרה בצורה הטובה ביותר שיכלה להיות.
אם לא הבנתם, אז הסדרה הזאת מטורפת. משוגעת. חולנית.
כן, האזהרה שנמצאת בתחילת הספר בהחלט מיועדת לה.
כי הסדרה הזאת לא נועדה לבעלי לב חלש.
ואם כבר החלטתם לקרוא אותה, אז תנסו לראות את הדמויות בעיניים שלכם.
תנסו להבין מה אתם הייתם עושים במקום ג'ולייט וג'ייס.

על הסדרה הזאת אני בהחלט יכולה לתת חמישה כוכבים פאקינג מנצנצים.
הוצאת U ספרות שנוגעת,
עשיתן את זה. כמו בכל פעם מחדש.
תודה.

חקוק באבן -רייצ'ל רובינסון

חקוק באבן – רייצ'ל רובינסון

חקוק באבן הוא ספר שני בסדרת אריות הים.
אני יכולה להגיד בפה מלא, שנהניתי ממנו פי מיליון מהספר הראשון בסדרה.
אז כמו שכבר הבנתם, את הספר הזה התחלתי באותה השנייה שסיימתי את הספר הראשון.
אז מה חשבתי עליו?

מורגאנה סטרנס –
היא עורכת דין מצליחה בתחום המשפחה.
במשך שנים היא הייתה נשואה לסטון. לוחם ביחידת אריות הים.
האהבה שלהם גרמה לי להבין שבאמת יש אהבה כזאת. שמתקנת. שגורמת לך להבריא.
מערכת היחסים בין מורגאנה לסטון גרמה לסובבים אותם לקנא.
הוא העריץ את האדמה שהיא דורכת עליה והיא לא פחות ממנו.
אך דבר לא הכין אותה לעובדה שביום אחד ידפקו על דלת הבית קצינים ויבשרו לה את הנורא מכל.
היא איבדה את סטון. בעלה.
החצי שלה.
זה שמשלים אותה. שאוהב אותה.
במשך תקופה היא ניסתה להתגבר על המוות שלו שהותיר בליבה חור עמוק.
היא מתמודדות עם זיכרונות, כאב, תמונות ואהבה אחת שעזבה אותה בטרם עת.
כשמורגאנה מחליטה לאזור אומץ ולהתחיל לצאת שוב לדייטים, היא מבינה שמה שהיא רוצה, זה את ההפך הגמור מסטון.

אז מה קורה שדווקא מה שהיא רוצה הוא ההפך ממה שהיא מקבלת?

"נראה לי שאת צריכה לשים את כל הצ'יפים שלך על משבצת אחת ולהמר.
את צריכה להיאחז בדבר טוב כשיש לך אותו.
המחר אינו מובטח לאף אחד מאיתנו, יקרה."
(ציטוט מתוך הספר)

סטיבן וורנר –
הוא פוגש את מורגאנה בגיל שתיים עשרה, על במה, מול עשרות תלמידים ותחרות כישרונות אחת.
והוא יודע, שהמפגש הזה שינה את חייו.
עוד מילדותם הקשר בין סטיבן למורגאנה הוא קשר חברי בלבד.
לפחות ככה מורגאנה חושבת.
הוא מאבד את אהבתו הראשונה לאחיו, חברו לצוות וחייל ביחידת אריות הים, סטון.
הוא נאלץ לוותר ולהישאר בצללים על תקן החבר הטוב.

ברגע שמורגאנה מאבדת את סטון, סטיבן לומד את צעדיו מחדש, כל הדרך אל המטרה הנחשקת.
הוא בטוח שלאהבה שלו מגיע הזדמנות שנייה והוא מחליט להילחם עליה.
ולא רק עליה, הוא נלחם בעצמו, במורגאנה וברוח הרפאים של סטון שמרחפת מעליהם.

"האם אי פעם הסתכלת עליי וממש ראית אותי? כאב עז ניכר בפניו. "אני לא בטוח שאי פעם אהיה מספיק עבורך, מ."
(ציטוט מתוך הספר)

האם אהבה תנצח?
האם אפשר להילחם ברוח רפאים?
האמת קיימת אהבה ראשונה?
האם אפשר להחלים כמאבדים מישהו קרוב?

את כל התשובות לשאלות האלה תקבלו כאשר תקראו את הספר הזה.

"נשבר לי הלב לכתוב לך את זה בזמן שאני עדיין נושם, אבל אתה צריך לשמוע את זה ממני.
זה תמיד היית אתה."
(ציטוט מתוך הספר)

לסיכום…
חקוק באבן הוא ממתק אמיתי.
הוא הרבה יותר טוב מהספר הראשון בסדרה.
הדמויות מעניינות, השיחות ביניהם, המלחמות שלהם.
הרצונות והתקוות שיש בספר הזה גורמים לאדם להסתכל שוב ושוב שוב על חייו.
אני חושבת שסטיבן ומורגאנה גרמו לי לחשוב על הרבה מעבר לאהבה.
על מה יכול לקרות אם….

עד אז,
נתראה בספר הבא.

מדהים בטירוף – רייצ'ל רובינסון

מדהים בטירוף – רייצ'ל רובינסון

אני מתה על ספרים שהדעות לגביהם חלוקות.
ובעיקר, מתה על הכריכות.
עוד כשהוצאת אדל חשפה את הכריכה ידעתי שאת הספר הזה אני חייבת לקרוא, אבל, לצערי לקח לי זמן עד שמצאתי את האומץ להתחיל את הספרים האלה.
אז מה חשבתי על הספר? תקראו!

"אני יודעת מה אתה מנסה להשיג, ולמען האמת, אני לא מוכנה לתת את זה לאף אחד, בייחוד לא ללוחם באריות הים שמכוון את הזין שלו באותו הדיוק שבו הוא מכוון את הרובה שלו."
(ציטוט מתוך הספר)

מאבריק הארט –
מתתי עליו.
הוא חוצפן, שחצן, מתנשא, אבל הלב שלו… חמאה.
הוא מסוג הגברים שכל הגברים רוצים להיות כמוהו וכל הנשים רוצות להיות איתו.
קחו את הכריכה ותדמיינו את הגבר שנמצא בין המילים.
לא הייתה כריכה שהתאימה לספר הזה יותר מהכריכה שההוצאה בחרה.
בשיא חייו כשהוא מנסה להרשים את משפחתו מאבריק בוחר את הדרך שהוריו מצפים ממנו לבחור, אך עד מהרה הוא מגלה כי זה לא הבחור שהוא רוצה להיות.
בלב שלם הוא מתגייס ללוחם ביחידת אריות הים.
בעקבות היותו חייל ביחידית אריות הים, הוא מתנהג כאחד מהחברה.
הוא מחליף נשים באופן קבוע, מבלה בלילות ונהנה מהחיים, עד שהוא צריך לעקור את עצמו ולהיפרד מחייו למשך תקופה בה הוא משרת מעבר לים.
הוא רגיל שנשים נופלות לפניו ומתחננות לפניו שיקדיש להן אפילו רגע.
אך כשהוא נתקל בוינדזור הוא מבין כמה חייו היו תפלים.
הוא רוצה אותה.
הוא אינו מתכוון לוותר ויודע כמו כל אחד אחר, שכשחייל מיחידת אריות הים רוצה משהו, הוא משיג אותו.

"הוא חדשות רעות. אמרתי לך שכדאי לך לשמור מרחק,"
(ציטוט מתוך הספר)

וינדזור פבורס-
היא מתוקה.
מתוקה כמו בצק סוכר.
במשך תקופה היא אהבה את ג'ון ותכננה את החתונה שלה היא כל כך חיכתה.
אך דבר לא הכין אותה לעובדה שברגע אחד עולמה קרס עליה.
היא מגלה כי כל התקופה בה היו יחד ותכננו איך להתחיל את החיים המשותפים שלהם, ג'ון בגד בה.
במשך תקופה וינדזור אמרה לעצמה שהיא לא רוצה או מעוניינת בזוגיות.
למרות הבגידה והכאב היא ידעה מה היא רוצה עצמה ולקחה סיכונים רק אחרי שדאגה לחשב אותם מיליון פעמים.
כשהיא פוגשת את מאבריק הארט היא מבינה שכל מה שהיא תכננה ודאגה לעשות מתמוטט עליה.
כי הדרך האחרון שהיא רוצה, זה זוגיות עם לוחם ביחידת אריות הים במיוחד שכשהיא יודעת מי הוא, מה הוא שווה ואיך הוא מתנהג.

"עוד פעם? חשבתי שהתגברת על זה. אם את רוצה את זה, תגידי שאת רוצה את זה. את יודעת מה? פשוט קחי את זה, וינדזור. לכל הרוחות, קחי את זה.
קחי את הכול",
(ציטוט מתוך הספר)

לסיכום….
מדהים בטירוף הוא ספר ראשון בסדרת אריות הים, הוא רומן מתוק וקליל.
לא כזה שמשאיר לך חותם עמוק ומלווה אותך לאורך זמן.
חלקים בספר שיעממו אותי וגרמו לי לדפדף הלאה, אבל חלקים אחרים ריתקו אותי וגרמו לי לחזור עליהם מספר פעמים.
הוא גורם לך להבין מה אדם מוכן לעשות כשהוא אוהב את המדינה שלו, הוא גורם לך להבין מה אהבה עלולה לגרום ומה הסיכונים בכך.
מדהים בטירוף הוא מסוג הספרים שיכולים לגרום לך לצאת ממחסום קריאה קל.

עד אז,
נתראה בספר הבא.

השבה + שינוי – אלי מרטינז

השבה + שינוי – אלי מרטינז

רגע לפניי שהתחלתי לקרוא את הצמד הזה, סיפרו לי כל כך הרבה עליהם.
הגעתי מלאת חששות ולא האמנתי שאצליח להתחבר לספרים.
אך מהרגע שהתחלתי ועד הרגע שסיימתי את הצמד הזה לקח לי כמה שעות בודדות.
אז מה חשבתי עליהם?

הספר מסופר מנקודת מבטם של ארבעת הדמויות.
לכן בתחילת הספר חשבתי שזאת שגיאה, עד הסבירו לי שזה לא ושאני אבין את הכול בהמשך.
אני רק אגיד לכם, שהם צדקו.
צריך לקרוא את הספרים כדי להבין מה קורה שם בפנים.

"אני לא באמת מאמינה במשאלות, אבל איכשהו מצאתי את עצמי במקום שבו משאלה אחת מטופשת היא כל מה שיש לי.
אם יהיה לי מספיק מזל לתפוס את 11:11 גם מחר, זה אומר ששרדנו יום נוסף."
(ציטוט מתוך הדואט)

אליזבת –
היא הייתה ניזונה מאהבה.
יממה אחרי שהכירה את רומן היא הבינה ששניהם משוגעים וזה בדיוק מה שייחד אותם.
הוא הציע לה נישואים והיא הסכימה.
האהבה שלהם גרמה לי להבין מהי אהבה אמתית.
ולא משנה מהם עברו או יעברו אי אפשר לקחת את זה מהם.

אליזבת ורומן החלו להבין שעבורם להביא ילדים לעולם זה נושא לא פשוט.
אך הם לא נתנו לדבר לעצור אותם, הם נלחמו.
הם לקחו כסף שלא היה להם, הלכו לרופאים שהבטיחו הבטחות וניסנו להביא לעולם את הדבר שיכול להשלים אותם ולהעניק להם את התואר משפחה.

אלוהים.
כמה שאהבתי את אליזבת.
הלב שלה, הקבלה שלה, הנאמנות שלה, הלב שלה גרמו ללבי להחסיר פעימה.
ביום בהיר אחד השמיים משנים את צבעם וכך חייה של אליזבת.
ביום אחד היא מבינה מה הסתירו ממנה כל השנים.
הסתירו ממנה דבר שלו היא יחלה המון זמן.

"כל הכסף הזה עשה אותך שתלטן."
"לא. כל הזמן הזה בלעדייך גרם לי להבין שזמן זה מצרך יקר.
ונמאס לי להסתכל על השעון."
(ציטוט מתוך הדואט.)

רומן –
אני רוצה כזה. אני רוצה רומן משלי.
אלוהים, איך שהבחור הזה אהב את אליזבת.
יכולתי לעצום את העיניים ולראות אותם מולי, לראות את המבטים שלו אליה, את האהבה שלו כלפיה.
יכולתי לראות אותו עומד ומסביר לה מה היא עבורו. מי היא עבורו.
היא כל חייו.
רק עיוור היה יכול לפספס את זה.
אחרי שנתיים של גירושים וריחוק רומן פוגש את אליזבת באותו היום בו עולמה מתרסק.
הוא תומך ומלווה אותה.
הוא מעניק ומוכיח לה מי הוא עכשיו ולמה הוא מסוגל.
ותאמינו לי שהוא מסוגל!

"התאהבתי בגבר שלא קיים.
מה שהתחיל כרומן נגמר בגיהינום.
המילים שלו הפכו לסכינים.
הנשיקות שלו הפכו לאגרופים.
החיבוק שלו הפך לכלוב שלי.
הגוף שלו הפך לכלי נשק, גונב עוד ועוד חלקים ממני, עד שלבסוף…
נשברתי."
(ציטוט מתוך הדואט)

קלייר –
כל מה שקלייר חלמה, זה לחיות את חייה בכבוד.
היא עבדה ונלחמה כדי לשרוד עוד יום.
אך דבר לא הכין אותה לגבר שעמד מולה בדיינר בשלוש לפנות בוקר.
אותו הגבר שהבטיח לה הרים וגבעות, פרחים ולבבות.
אך כל אלה נעלמו ברגע אחד.

"אז רציתי בגדי מעצבים, תכשיטים, תיקים יקרים. עכשיו פשוט רציתי שהלב שלי עדיין יפעם כשאצליח לברוח."
(ציטוט מתוך הדואט)

עכשיו, שנים אחרי, כל מה שקלייר רצתה זה לחיות את חייה בתקווה לחיות מהם עוד יום אחד.
למרות הכאב, החבלות, הסימנים והשנאה כלפיי או אחד שגרם לה לכל אלה המטרה של קלייר הייתה ברורה.
לשמור על האוצר היקר לה מכל.
על הבת שלה.
קלייר הייתה נשואה למפלצת.
אלוהים, כמה שנשאתי אותו.
אילו יכולתי להרוג אותו בעצמי הייתי עושה את זה ללא בעיה.

הית' –
יש גברים כמו רומן, כאלה שאת מוכנה להרוג בשבילם, ויש גברים כמו הית', כאלה שאת מוכנה למסור את עצמך אליו ברצון.
כן, הית' היה מיוחד.
הוא גרם ללבי להחסיר פעימה פעם אחר פעם.
הוא הוכיח מהי מלחמה ואיך מגנים על האנשים שיקרים לך.
הוא וויתר על הכול.
על חייו,
על אמונתו,
על המשרה שלו,
על העקרונות שלו,
וכל אלה נעדו רק כדי להוכיח לבחורה שגנבה את ליבו מהי עבורו.

לסיכום…
הצמד הזה מופלא.
הוא גורם ללב להסתחרר ולראש לכאוב,
הוא גורם לבטן להתכווץ ולנשימה לקפוא,
אך הוא מעניק הצצה לאהבה אמתית, לא מתפשרת, אהבה שנלחמת ומוכיחה פעם אחר פעם מהו יצר הישרדותי.
הדמויות האלה היו מופלאות ואין לי ספק שאני עוד אחזור אליהם.
אז כמו שהבנתם, אני ממליצה, ובחום!
אז אל תחכו.
תקראו.

עד אז,
נתראה בספר הבא.

ק. ברומברג – מונעים, מתודלקים, מתרסקים

טרילוגיית מונעים –
מונעים 🚘מתודלקים 🚘מתרסקים

זה מצחיק אותי לכתוב את הסקירה הזאת.
למה אתם שואלים? כי את הסדרה הזאת כבר קראתי ברגע שהיא יצאה לאוויר העולם, אך ברגע שראיתי את סדרת הטלוויזיה על הספר הראשון לא הצלחתי לעצור את עצמי וחזרתי לספרים פעם נוספת.
רק כשסיימתי לקרוא אותם, הבנתי שלא כתבתי עליהם סקירה.
ותאמינו לי שאין ראויים מריילי וקולטון לסקירה שלי.
אז מה חשבתי?
כנסו ותקראו!

אם קוראים את הספרים האלה היום, בפעם הראשונה, אז יש מצב שאתם תרימו גבה ותגידו,
שוב?
הוא מיליונר והיא מסכנה.
לו יש בעיית מחויבת והיא מתוקה.
אז תעשו לי טובה ותשכחו מכל מה שחשבתם עד היום.
כי את הסדרה הזאת חייב, אבל חייב לקרוא.

ריילי – 
שניהם עוברים בחייהם טראומה שמצלקת אותם.
ריילי בחרה לקבל ולראות את החיים בצורה ש"אם נותנים לך לימונים, תעשה לימונדה."
אלוהים.
האישה הזאת היא כולה לב אחד גדול.
בכל מצב, בכל סיטואציה, בכל רגע, היא ראתה את כולם על פניי עצמה.
את ההורים שלה,
את החברים שלה,
את העבודה שלה,
ובעיקר,
בעיקר את הילדים שלה.
אותם ילדים שהיא לקחה עליהם חסות והעניקה להם לראות את החיים בצורה ובאור שונה.
היא הצליחה להוכיח פעם אחר פעם ממה הלב שלה עשוי.
והוא היה עשוי כולו זהב טהור.

ריילי זוכה להכיר את קולטון כשהוא מציל אותה אחרי דקות בהם היא נתקעה באחד החדרים באמצע אירוע של משרדי החברה שמגייסת תורמות לילדים שלה.
היא קלסטרופובית ובשנייה שהיא מבינה שהיא תקועה הזיכרונות מגיעים לבקר אותה.
אותם הזיכרונות שזורקים אותה שנתיים אחורה ומרסקים את ליבה.
לא משנה מה ריילי עברה בחייה, היא אחת הנשים החזקות שקראתי עליהם בז'אנר שלנו.

היא מגיעה אל קולטון.
אל חיו, אל ליבו, אל תוכי נשמתו וזוכה להכיר את האדם שעומד מולה.
היא רואה את מה שהוא בעצמו לא מאמין לו.

קולטון- 🏎
הוא מושלם.
הילד הרע.
בדיוק כמו שאנחנו אוהבות אותם.
ואם תשאלו אותי, אז הליהוק שלו לסדרה היה הדבר הטוב ביותר שהם עשו.
כי הליהוק היה כל כך קולטון.
הוא מושלם,
שרוט,
דפוק,
אוהב,
שונא,
ומעריץ.
והכול בעוצמות שגורמות ללב שלך לעשות סלטות באוויר.
יכולתי להרגיש את המתח המיני לאורך כל הספר ולאורך כל הסדרה.
יכולתי להרגיש את המלחמה שלהם, את החיים שלהם, את הזיכרונות, את הכאב ואהבות.
קולטון נלחם לא פחות מריילי.
הוא נלחם בעצמו, בחברה, בזיכרונות ובשדים שרודפים אותו וגורמים לו לעשות כל כך הרבה שגיאות.

אני מנסה לחשוב איך אני יכולה לתמצת טרילוגיה לסקירה אחת.
טרילוגיה שהיא עולם שלם.
עולם של מחשבות, כאב, תשוקה ואהבה אחת מטורפת.
אהבה שנלחמת כדי להוכיח מה היא שווה.

לקרוא את הדמות של ריילי היה דבר מופלא.
הבחורה הזאת מלאה בכל כך הרבה תובנות.
המשפטים שלה חקוקים בראשי לעד!
לאורך כל שלושת הספרים הרגשתי את ראשי מסתחרר ואת לבי מחסיר פעימה.
אין ספק שהעריכה והתרגום היו חלק משמעותי מהתוצאה הסופית שאותה זכיתי לקרוא פעם נוספת.
אז אם אני ממליצה?
ללא ספק.

ולגבי סדרת הטלוויזיה,
כן, הדעות חלוקות מאוד.
כל אחד ראה את קולטון וריילי בעיניים שלו.
אני אהבתי.
מזה אהבתי? ראיתי את הסדרה כבר שלוש פעמים ובכל פעם נהניתי יותר.
הסדרה שיקפה לגמרי את הספר הראשון, הדמויות, המשחק, הכול שם היה כל כך נכון.
הסצנות!
אימאאא, אני בערתי!🔥🔥🔥🔥🔥

בקיצור, הצלחתם להבין מה אני רוצה? אם לא… פשוט תקראו את הספרים, כבר תבינו לבד.

עד אז,
נתראה בספר הבא.

מתכון לאסון – ג'יי. טי. גייסינגר

מתכון לאסון – ג'יי. טי. גייסינגר

יש ספרים שגורמים לי לחייך מהמילה הראשונה, ספרים כאלה שאני יודעת בוודאות שהם יוציאו אותי ממחסום קריאה.
ספרים שחיכיתי להם מהרגע הראשון שחשפו את הכריכה שלהם.
ידעתי שהספר הזה הולך להיות טוב. ממש טוב.

ביאנקה-
היא שפית מצליחה ויש ברשותה מסעדה מלאה עד אפס מקום מרגע הפתיחה שלה ועד הסגירה.
אפשר להבין את אהבתה לאכול, בעיקר כי אימא של ביאנקה הייתה בעלת מסעדה בניו אורלינס במשך יותר מחמישים שנה ודאגה להאכיל אנשים מהבוקר ועד הלילה.
ביאנקה הגשימה את חלומה כשפתחה את המסעדה הראשונה שלה.
היא הרכיבה תפריט שבכולו הוטבע בורבון ידוע של שושלת ארוכה.
הקינוחים.. אוי הקינוחים.
הפה שלי נמלא טעם והחשק שלי לאכול גבר.
בלילה אחד עמוס אנשים, בין הסירים למחבתות, לשפים, לקונדיטורים, למארחות והמלצריות נכנס אל המסעדה ג'קסון בורדו, הידוע בכינוי 'החיה'.

"בפעם הראשונה שבה ראיתי את האדם הידוע ברחבי מדינת לואיזיאנה בכינוי 'החיה', חשבתי שהוא לא יכול להיות גרוע כמו המוניטין שלו.
מתברר שטעיתי.
הוא היה גרוע יותר."
(ציטוט מתוך הספר)

ג'קסון –
הוא ביליונר שחצן וגס רוח.
הוא בטוח שהחיים מתנהלים על פי ג'קסון והוא שונא לשמוע את המילה "לא".
כשג'קסון מגיע אל המסעדה של ביאנקה הוא נתקל במילה "לא", ויותר מפעם אחת.
המקום עמוס.
הוא נאלץ לחכות לשיחה עם הבעלים ועל הדרך להמתין לשולחן פנוי בזמן שהוא עומד בבר בפרצוף זועף.
אך לא תיאר לעצמו שהבעלים תהיה ביאנקה, צעירה יפיפייה, מלאת מרץ, חוצפה ותעוזה לחיים.

ג'קסון מארגן אירוע צדקה וברגע האחרון השף שלו מרים ממנו ידיים ומתפטר.
ג'קסון נשאר עם אירוע עמוס אנשים ובלי אוכל.
למרות ההתחלה הגרועה בינו לבין ביאנקה הוא פונה אליה לעזרה ומציע לשכור את שירותיה.

"אני חושבת שלפעמים קל לאדם להיות הגרסה הגרועה ביותר של עצמו מאשר לאפשר לעולם להמשיך לשבור את ליבו."
(ציטוט מתוך הספר)

ביאנקה –
אימא של ביאנקה היא כל מה שיש לה בחיים.
ברגע הראשון שביאנקה מגלה את מחלתה של אימא שלה, היא גם מבינה את סדר גודל ההוצאות שעליה לשלם לטיפולים.
היא נענית לבקשתו של ג'קסון ומתחילה להכין את האירוע עצמו.
היא מבשלת, מכינה, עובדת ומטפלת באימה.
היא מתוקה אמתית, כנה, מצחיקה, חריפה, דעתנית והיא לא מפחדת לומר את דעתה.
גם כש'החיה' עומד מולה בפרצוף זועף.

ג'קסון –
הוא היורש היחיד למשפחת בורדו ולשושלת הארוכה של הבורבון היוקרתי של משפחתו.
הוא מסרב בכל תוקף לחזור לעיר הולדתו שם הוא נושא עליו עול כבד וזיכרונות כואבים.
בשיחת הטלפון אחת ג'קסון מבין כי הירושה שלו בסכנה.
הוא צריך להינשא ביום הולדתו הקרוב שמגיע במהירות שיא, או לרשת את העסק המשפחתי.

לסיכום….
מתכון לאסון הוא ספר מתוק, כובש, מצחיק ואוהב.
הוא גורם לך לפתח את חוש הטעם, הריח, חוש המישוש, הראייה, השמיעה והדמיון (אם יש כזה בכלל.)
הוא גורם לך להאמין שבטוב שבכל אחד ומלמד אותך לא להסיק מסקנות ולדבר.
אין ספק שהוצאת "אדל" יודעת מה היא עושה כשהיא בוחרת איזה ספרים לתרגם ומה להביא לנו הקוראים שלה.
אז ביג לייק להוצאה, על תרגום, עריכה וסופרת מופלאה.
עד אז,
נתראה בספר הבא.*

פיתויים ונשנושים

את הספר הזה לא חיבבתי ממבט ראשון. התמונה בכריכה והתקציר שידרו לי את הדברים שאני פחות מתחברת אליהם בז'אנר הרומנטי- דמויות שטחיות, סיפור אהבה מהיר ולא מציאותי, ובעיקר תירוץ לפורנו רך.

עם ההקדמה מאת המתרגמים הבנתי שהסיפור קצת אחר.
העלילה אכן צפויה לחלוטין, החיים מסתדרים לגיבורה בקלות מעוררת השתאות וחוץ ממשהו קטן ולגיטימי ביותר הגבר מתפקד כל העת באופן מושלם. עם זאת, הספר כיפי לקריאה ושומר על חביבות סכרינית בזכות הדמויות הסימפטיות בסך הכל והנסיון שבתיאור מצבים לאו דווקא מחמיאים אלא מהחיים האמיתיים. הספר רוצה להצטייר כבוטה, ישיר ומצחיק, אבל בעוד שנהנתי מהגישה הרעננה, הספר לא הצליח להצחיק אותי. כנראה שההומור שלי קצת אחר..
זהו ספר חופשה מושלם למי שאוהבת עלילה קלילה, צפויה ו(ממש קצת) שובבה.

ועוד משהו שהתלבטתי אם לכתוב בכלל כי אני יודעת שזאת לא הפואנטה של הספר וספרות רומנטית היא לא בתפקיד ספר הדרכה להורים, אבל זה משהו שהציק לי לאורך כל הקריאה..
השתגעתי מחוסר החינוך של הילד. לא, זה לא מגניב/מצחיק בעיני שפעוט מקלל ללא הרף. הורה אמור לשמש דוגמא אישית, ולא לשמש מאגר בלתי נדלה למילים גסות. בכלל, כשילד מתחצף זה לא סוף העולם, אבל עם זאת יש לחנך אותו לדרך ארץ ולא להתפוצץ מצחוק. זה פשוט לא "קורע" בעיני. ההרגשה בספר היא שהדמויות הסמכותיות לא רואות ערך בכלל לחינוך לשפה נקייה. למרות שאני חושבת אחרת, אם אין להורה בעיה חינוכית עם ניבול פה זכותו לחנך לפי ראות עיניו. אבל כאן ההרגשה העיקרית שקיבלתי היא שהדמויות הסמכותיות עושות כמה שפחות מתוך עצלנות ולא דווקא מאידיאולוגיה שונה, וזה חירפן אותי.

 

העגילים של די סיאונה

אנאיס ודריו נפרדו לפני 6 שנים. פרידתם הייתה קשה וכואבת. היא הואשמה בבגידה והוא לא רצה לשמוע את תרוציה. הוא פשוט חתך אותה מחייו.

כשסבו מבקש ממנו להביא לו זוג עגילים שנדדו להוואי הרחוקה, דריו לא מאמין שבקצה היבשת מי שתחכה לו היא אנאיס.

לילה של תשוקה מזכיר לשניים מה היה ביניהם מאז ומעולם. מה שעוד מהווה תזכורת הוא הבן שאנאיס ילדה ולא טרחה לספר לדריו.

מלחמת עולם נפתחת בין השניים. מלחמה שעוברת לעיתונים והצהובונים ששותים כל מילה בצמא ומפרסמים את הכל בעמודים הראשונים.

דריו מחליט להילחם בנחישות ואנאיס מגייסת את כוחה ותושייתה ומשיבה אש. הצרה שכל פעם שהשניים נפגשים האש מתלקחת גם בין הסדינים.

שאלה קשה שאנאיס שואלת את דריו מהדהדת בראשו שוב ושוב: "מה אם טעית?"

דריו לא מאמין שטעה, אבל מה אם כן? איך הוא פעל בצורה אכזרית כזאת וגרר גם את אחיו למלחמה הזאת?

איך הוא הדיר שניים מהקרובים אליו ביותר בלי בדיקה מעמיקה ובלי ברור?

יכול להיות שהוא מרגיש יותר מרק מחויבות לאשתו שגם לא טרח להתגרש ממנה עד היום?

ספר קליל וחמוד כמו ששלגי נותנים לנו כבר עשרות שנים.