מאת: ורד זינגר
הוצאת: דביר
סידרת: רוח צד.
שנת ההוצאה: 2018
מספר עמודים: 222
ז'אנר: פרוזה מקור, סיפורת
זהו סיפור על סודות ושקרים שבחורה צעירה נושאת בקירבה מגיל צעיר, וככל שנוקפות השנים הסודות רק הולכים ומשתבחים ומשוועים לצאת לחופשי.
גיבורת הסיפור היא איה הרץ, אמנית גרושה,בת ארבעים, שמגדלת את יותם בנה בן העשר. יותם לא מאובחן, וזאת מסיבות אישיות, אבל הוא מראה סימנים של ילד הנמצא על הספקטרום ולוקה בתסמונת אספרגר.
ההחלטה של איה, לא לאבחן את יותם באה מתוך רצון שלא להכביד עליו. גם ככה הילד חווה קשיים ומצוקות במהלך חייו, והסובלים העיקריים מהבעיה הם למעשה מערכת החינוך והחברה מסביב.
איה רואה כנגד עייניה את הסבל שחוותה בילדותה
ולא רצתה שבנה יחווה את אותה מסכת יסורים שהיא עברה.
איה נולדה ללא כף רגלה הימנית, במקומה יש רק גדם עם "צ'ופציק", שמושך אליו רגשות כאב וטינה כאילו היה הסיבה לכל הצרות בעולם.
מאז שנולדה, הקושיים העיקריים של איה לא היו קשיים פיזיים, אלה הקושי להסתיר את הגדם מפני כל הסובבים אותה.
רק בשעות הלילה שאף אחד לא ראה, הורשתה איה לחשוף את כף רגלה הקטנה, ומלבד הוריה ואחיה אף אחד לא שותף בסוד.
לאיה סוד נוסף והוא המאמנת האישית שלה טל חלמיש.
טל חלמיש, פרצה לעולמה של איה במקרה, וחיש מהר הפכה לדמות מרכזית ומשפיעה בחייה.
רוב הסיפור הקוראים עדים לנסיונות של איה, להפוך את הקשר הטיפולי לקשר רומנטי.
ככל שאיה נמשכת לטל ,גוברים רגשות האשמה שלה כלפי בנה יותם, החוט המקשר בין מימוש האהבתה והטיפול בבנה נמתח עד קצה גבול היכולת, ונשאלת השאלה האם שני העולומות יכולו להתקיים זה בצד זה?
לא סתם הסופרת קראה לספר "נעולה".
למילה נעולה יש משמעות כפולה.
מצד אחד, כף הרגל ה"קטנה", שהייתה תמיד נעולה בנעל, שחס וחלילה אך אחד לא יראה וידע, ומצד שני חדרי הלב של איה, שהיו נעולים בפני העולם ולא נתנו לסודות להשתחרר.
הספר כתוב בשפה עשירה ויפה, וצריך לקרוא אותו לאט לאט כדי לחוות את הסערה המתחוללת בתוך נפשה של איה, סערה שככול שהיא תופסת תאוצה, סוחפת איתה את כל מה שנקרא בדרכה.
נהנתי וממליץ לג'מע לקרוא.