"בלו סקיי" – אן רוז, עריכה- מיכל ברמן, יהלומים- הוצאה לאור
"…'לא הייתה לי אהבה
כי אף אחד לא התקרב מספיק
כדי להכיר אותי ולדעת מי אני מתחת לשכבות השומן'…
'לא הייתה לי אהבה,
כי גם לאחר שנפטרתי מהמשקל העודף
לא יכולתי לתת להם את מה שהם רצו כי'…"
מדובר בספר ביכורים קסום וקליל של אן רוז.
אמנם לקח לי בתחילה זמן להתחבר אליו..
אבל אני שמחה שהתעקשתי עם עצמי
כי ברגע שזה קרה פשוט נהניתי מאד.
נהניתי מהכתיבה השנונה והציניקנית,
מהמסרים החשובים ומהתובנות שנשזרו בצורה מצוינת בטקסט
ובעיקר מהסיפור המקסים.
זה סיפור על דו קיום אמיתי,
סיפור על שבירת מיתוסים,
סיפור על חברות,
סיפור על הגשמה עצמית,
סיפור על קבלת האחר,
שמנות, רזות,
שחורות, לבנות,
מוסלמיות, נוצריות, יהודיות…
כולן..,
זה סיפור על העצמה עצמית,
אהבת עצמך,
על ההבנה כי יופי הוא אוניברסלי,
יופי הוא לא רק בעיני המתבונן אלא בהתבוננות שלך על עצמך.
רונה ברמן , בת 26
רווקה תל אביבית טיפוסית.
גרה בדירה שכורה,
אמנית בנפשה,
היו לה מערכות יחסים קצרות מאד במהלך השנים.
שום דבר לא נמשך מספיק זמן כדי שיתפתח לאהבה.
כי לא היה לה מה להציע…
רוכבת על אופניים ממקום למקום, למרות שיש לה רכב.
היא מוציאה אותו רק כשאין ברירה…בגלל בעיית חנייה.
הרי חנייה בת"א היא כמו מים במדבר.
רונה נמצאת במלחמה יומיומית במשקל.
למרות שירדה כ-30 ק"ג במשקל,
היא עדיין מענישה את עצמה כשהיא אוכלת יותר מידי.
יש לה לא מעט מנטרות:
" לא חייבים תוספת, לא כדאי שוקולד, העוגה לא שווה את הקלוריות.."
למדה עיצוב בשנקר
אבל עובדת כפקידת קבלה במגזין אופנה.
מבחינתה,
היא תעבוד בכל מה שקשור לאופנה.
כי למרות שכל חייה התעניינה באופנה,
מהרגע שקיבלה את התעודה, החלום הלך והתרחק ממנה.
היא נאלצה להיפרד ממכונת התפירה תמורת כסף…אבל
היא צריכה ליצור, לעצב, מדגדג לה בקצות האצבעות לשרטט, לתפור ולקשט.
הצורך ליצור בוער בה,
מכלה כל חלקה טובה.
האם תתפשר ותיכנע לעול הפרנסה?
חברתה הטובה, שירין, 27 מוסלמית מיפו.
חברת אמת שעוזרת תמיד.
אישה חזקה שעזבה בעל אלים ובנתה לה ולביתה חיים חדשים.
איש האחזקה, בבניין בו רונה מתגוררת, הוא סקיי גרין,
בן 29, תל אביבי כבר חמש שנים.
מסתיר סוד אפל מעברו.
בעל חברה קטנה לתחזוקת מבנים.
טיפוס מבלבל מאד.
למרות המתח המיני הגדול שיש בניהם,
הוא אומר לה שלא יוכל להעמיק את הקשר,
הוא רוצה שישארו ידידים…ואז מנשק אותה
וחוזר חלילה.
סקיי מסתיר סוד גדול,
מישהי מחכה לו בבית…
ורונה…לא תהיה האחרת…
הוא לא סגור על עצמו וזה ממש מרתיח.
יש לו תיק משלו..
והיא… עברה טראומה לא פשוטה בצעירותה.
הקשר בניהם עוקצני, כועס, מלא יצרים ורווי ירידות ועליות.
הוא חושב שכולם נופלים שדודים לרגליה,
והיא…
כמובן כועסת על זה שהוא מתנהג כמו אידיוט…
רונה היא דמות חסרת ביטחון.
דמותה מתרסקת,
מזדככת ואז נבנית אט אט.
יש את רונה הרומנטיקנית
זו שחולמת ורוצה
ויש את רונה הביץ'…השטן.
האם הזמן שעבר ירפא את צלקותיה?
האם אמונה בגברים יחזור?
#סוקרות_כתב_העת_אינדיבוק
קריאה מהנה
יפעת ארניה